אה"מ מינוטאור (1906)
 | |
| אה"מ מינוטאור בלב ים עם הארובות הקצרות המקוריות שלה | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | סיירת משוריינת |
| צי |
 הצי המלכותי הבריטי |
| סדרה | מינוטאור |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה |
בסיס הצי המלכותי דבונפורט  |
| תחילת הבנייה | 2 בינואר 1905 |
| הושקה | 6 ביוני 1906 |
| תקופת הפעילות | 1 באפריל 1908 – 5 בפברואר 1919 (10 שנים) |
| אחריתה | נמכרה לגריטה באפריל 1920 |
| מלחמות וקרבות |
מלחמת העולם הראשונה |
| מידות | |
| הֶדְחֶק | 14,800 טון |
| אורך | 158.2 מטר |
| רוחב | 22.7 מטר |
| שוקע | 7.9 מטר |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | 23 קשרים |
| גודל הצוות | 825 איש |
| טווח שיוט | 15,090 ק"מ |
| הנעה | 24 דוודים המזינים 2 מנועי קיטור בהספק 27,000 כוחות סוס |
| צורת הנעה | 2 מדחפים |
| אמצעי לחימה | |
| שריון |
שריון עיקרי – 76–152 מ"מ שריון סיפון – 38–51 מ"מ צריחי תותחים – 114–203 מ"מ ברבטות – 178 מ"מ מגדל הניווט – 254 מ"מ |
| חימוש |
2 תותחי 9.2 אינץ' (234 מ"מ) 10 תותחי 7.5 אינץ' (191 מ"מ) 6 תותחי 6 אינץ' (152 מ"מ) 16 תותחי 12 פאונד (76 מ"מ (3 אינץ')) 5 צינורות טורפדו 18 אינץ' (450 מ"מ) |
  | |
אה"מ מינוטאור הייתה סיירת משוריינת של הצי המלכותי הבריטי, הראשונה בסדרת הסיירות המשוריינות מדגם "מינוטאור". היא הושקה בשנת 1906, ושימשה כאוניית הדגל של תחנת סין לפני מלחמת העולם הראשונה. זמן קצר לאחר תחילת המלחמה, האונייה חיפשה ללא הצלחה את שייטת מזרח אסיה הגרמנית והועברה לצי הגדול בסוף 1914. במהלך שאר המלחמה שימשה מינוטאור כאוניית הדגל של שייטות הסיירות ה-7 וה-2 ואת רוב זמנה בילתה בפטרולי הצפון. באמצע 1916 היא השתתפה בקרב יוטלנד אך לא ירתה עם תותחיה במהלך הקרב. האונייה הוצאה משירות בשנת 1919 ונמכרה לגרוטאות בשנה שלאחר מכן.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מינוטאור הייתה בעלת הדחק של 14,600 טונות ארוכות (14,800 טונות) בתפוסה סטנדרטית ו-16,630 טונות ארוכות (16,900 טונות) במעמס מלא. אורך האונייה היה 519 רגל (158.2 מטרים), רוחב של 74 רגל 6 אינץ' (22.7 מטרים) ושוקע ממוצע של 26 רגל (7.9 מטרים). היא הונעה על ידי זוג מנועי קיטור תלת דרגתיים בעלי ארבעה צילינדרים, שכל אחד מהם הניע צילינדר אחד, שפיתח סך של 27,000 כוחות סוס (20,130 קילוואט) והעניקו לה מהירות מרבית של 23 קשרים (43 קמ"ש). המנועים הונעו על ידי 24 דוודי צינור מים של Yarrow. האונייה נשאה מקסימום 2,060 טונות ארוכות (2,090 טונות) של פחם ועוד 750 טונות ארוכות (760 טונות) של מזוט שהותז על הפחם כדי להגביר את קצב השריפה שלו. בתפוסה מלאה, היא יכלה להפליג לטווח של 8,150 מיילים ימיים (15,090 ק"מ) במהירות של 10 קשרים (19 קמ"ש). מינוטאור תוכננה לשאת 779 קצינים ומלחים, אך נשאה בפועל 825 אנשי צוות ב-1909.
החימוש העיקרי של האונייה כלל ארבעה תותחי BL 9.2 אינץ' Mark X בשני צריחים תאומים, אחד מלפנים ואחד מאחור. החימוש המשני שלה, עשרה תותחי BL 7.5 אינץ' Mark II, הותקנו באמצע האונייה בצריחים בודדים. הגנה נגד סירות טורפדו סופקה על ידי 16 תותחי QF 12 פאונד (3 אינץ') 18 cwt. מינוטאור גם הרכיבה חמישה צינורות טורפדו שקועים בקוטר 18 אינץ', שאחד מהם הותקן בירכתיים.
חגורת השריון בקו המים הייתה שריון מוצק של קרופ בעובי 6 אינץ' (152 מילימטרים) בערך בין צריחי התותחים הקדמיים והאחוריים בקוטר 7.5 אינץ', אך הצטמצמה ל-3 אינץ' בקצוות האונייה. צריחי התותחים והברבטים היו מוגנים על ידי שריון בעובי 6–8 אינץ' (152–203 מילימטרים). עובי הסיפון התחתון היה 1.5–2 אינץ' (38–51 מילימטרים). השריון של מגדל הניווט היה בעובי 10 אינץ' (254 מילימטרים).
בנייה וקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מינוטאור הוזמנה כחלק מתוכנית הבנייה הימית של 1904–1905 כאחרונה מבין שלוש סיירות משוריינות מסדרת מינוטאור. היא הונחה ב-2 בינואר 1905 ב־Devonport Royal Dockyard והושקה ב-6 ביוני 1906 על ידי הרוזנת מקרו. האונייה סבלה מפיצוץ גז פחם שפצע שלושה מלחים ועובד אחד במספנה ב-6 בנובמבר לפני שנכנסה לשירות ב-1 באפריל 1908. מינוטאור עלתה 1,410,356 ליש"ט. האונייה שובצה בשייטת הסיירת החמישית של צי הבית עם הפעלתה. היא ליוותה את היאכטה המלכותית ויקטוריה ואלברט מקיל שבגרמניה לרוואל כאשר המלך אדוארד השביעי ואשתו ביקרו ברוסיה ביוני. בחודש לאחר מכן ליוותה מינוטאור את סיירת המערכה אינדומיטבל כשנשאה את נסיך ויילס לקנדה כדי להנציח את יום השנה השלוש מאות של קוויבק סיטי. האונייה הועברה לשייטת הסיירות הראשונה כאשר צי הבית התארגן מחדש ב-24 במרץ 1909. היא נכחה בשתי סקירות צי ביוני ויולי לפני שנשלחה לתחנת סין בינואר 1910 כדי להחליף את קינג אלפרד כאוניית הדגל.
מינוטאור הייתה בווייהאי ב-3 ביולי 1914 כאשר רוב האוניות שהוקצו לתחנת סין הצטוו להתאסף בהונג קונג. זמן קצר לאחר תחילת מלחמת העולם הראשונה הפליגה האונייה, יחד עם הסיירת המשוריינת המפשייר והסיירת הקלה ניוקסטל לאי יאפ שהוחזק על ידי גרמניה. הם לכדו את הקולייר אלסבת ב-11 באוגוסט והרסו את תחנת הרדיו שם בירי. לאחר מכן הם חיפשו ללא הצלחה את האוניות של שייטת מזרח אסיה עד שדווח שהסיירת הקלה אמדן השמידה כמה ספינות במפרץ בנגל באמצע ספטמבר. מינוטאור נשלחה לחוף המערבי של סומטרה לחפש את ספינת המלחמה הגרמנית, אך לא הצליחה לאתר אותה. לאחר מכן היא קיבלה הוראה ללוות שיירת כוחות מוולינגטון, ניו זילנד בסוף ספטמבר. האונייה נותקה מהשיירה והצטוותה להמשיך לכף התקווה הטובה ולתגבר את השייטת שם ב-6 בנובמבר לאחר שנודע לאדמירליות על התבוסה בקרב קורונל. עם הגעתה הפכה מינוטאור לאוניית הדגל של תחנת כף התקווה הטובה בפיקודו של תת אדמירל הרברט קינג-הול וליוותה שיירת חיילים דרום אפריקאים למפרץ לודריץ בדרום מערב אפריקה הגרמנית. האונייה הייתה ליד מפרץ טייבל, דרום אפריקה כאשר שייטת מזרח אסיה הושמדה במהלך קרב איי פוקלנד בתחילת דצמבר והיא קיבלה הוראה לחזור הביתה ב-8 בדצמבר.
עם הגעתה, הפכה מינוטאור לאוניית הדגל של שייטת הסיירות השביעית, בפיקודו של אדמירל משנה ארתור וויימאות', שבסיסה בקרומארטי פירת'. היא קיבלה שיפוץ קצר בתחילת 1915 ולאחר מכן שובצה לפטרולי הצפון לשנה הבאה. האונייה קיבלה תותח נ"מ QF 12 פאונד (3 אינץ') 12 cwt ותותח נ"מ QF 3 פאונד (47 מ"מ) בשנים 1915–1916. תותח 12 פאונד הותקן על המבנה האחורי ותותח ה-3 פאונד הותקן על הסיפון הרביעי בחלק האחורי הקיצוני. האונייה הועברה לשייטת הסיירות השנייה ב-30 במאי 1916 והשתתפה בקרב יוטלנד למחרת כאוניית הדגל של אדמירל משנה הרברט הית'. היא נותרה לא פעילה לאורך הקרב ולא ירתה כלל בתותחי ה-9.2 או 7.5 אינץ' שלה במהלך הקרב. מינוטאור נכחה גם במהלך ניסיון היירוט של צי הים הפתוח על ידי הצי הגדול ב-19 באוגוסט למרות שלא התרחש קרב. למשך שארית המלחמה הוקצתה האונייה לפטרולי הצפון. ב-11 בדצמבר 1917, יחד עם אחותה שאנון וארבע משחתות, היא הוטלה לפטרל את נתיב השיירה בין לרוויק לנורווגיה, אך הגרמנים השמידו בהצלחה שיירה מול חופי נורווגיה ביום שלמחרת וחזרו הביתה מבלי שיבחינו בה. האוניות הבריטיות הצליחו רק לחלץ ניצולים וללוות את האונייה היחידה שנותרה בחיים מהשיירה, המשחתת הנכה פליו, בחזרה לסקפה פלו.
בשנים 1917–1918 הועבר תותח נ"מ 12 פאונד שהותקן על המבנה האחורי לגג של צריח התותחים הקדמי בקוטר 9.2 אינץ' והותקנה מערכת בקרת אש עם מנהל בקרת אש שהותקן על פלטפורמה שהותקנה על התורן הקדמי. מינוטאור הוצאה משירות ב-5 בפברואר 1919, הוכנס לרשימת הפירוק במאי, הועמדה למכירה במרץ 1920 ונמכרה בחודש הבא.
